Jeremías 48

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Para Moab. Así habla el Señor de los ejércitos, el Dios de Israel: ¡Ay de Nebo, porque ha sido devastada! ¡Ha sido tomada Quiriataim, la ciudadela está humillada y deshecha!	1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה
2 ¡Ya no existe la gloria de Moab! En Jesbón traman el mal contra ella: «¡Vengan, extirpémosla como nación!». También tú, Madmén, serás reducida a silencio, la espada avanza detrás de ti.	2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב
3 Oigan el clamor de Joronaim: ¡devastación y desastre total!	3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול
4 ¡Moab ha sido destrozado, se hacen oír los gritos hasta Soar!	4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה
5 Sí, por la cuesta de Lujit la gente sube llorando; sí, por la pendiente de Joronaím se oye un grito: «¡Desastre!».	5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו
6 ¡Huyan, sálvese quien pueda, como un matorral en el desierto!	6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר
7 Por haber confiado en tus obras y en tus tesoros, también tú serás capturado. Quemós irá hacia el destierro, con sus sacerdotes y sus príncipes.	7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד
8 El devastador ocupará cada ciudad, ni una sola escapará perecerá el valle y será arrasada la meseta, como lo ha dicho el Señor.	8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה
9 Traigan sal para Moab, porque será completamente destruido; sus ciudades serán una desolación, donde nadie habita.	9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן
10 ¡Maldito el que ejecuta con negligencia el trabajo del Señor! ¡Maldito el que aparta su espada de la sangre!	10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם
11 Moab vivió tranquilo desde su juventud, él reposaba sobre sus heces; no lo trasvasaban de vasija en vasija –no había ido al destierro–. Así se conservó su sabor y no se alteró su aroma.	11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר
12 Por eso, llegarán los días –oráculo del Señor– en que yo enviaré trasvasadores que lo trasvasarán; ellos vaciarán sus vasijas y romperán sus tinajas.	12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו
13 Y Moab se avergonzará de Quemós, como la casa de Israel se avergonzó de Betel, en quien confiaba.	13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם
14 ¿Cómo pueden decir: «Somos guerreros, hombres valientes para el combate»?	14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה
15 El devastador de Moab subió contra él, lo mejor de sus jóvenes baja el matadero –oráculo del Rey cuyo nombre es Señor de los ejércitos–.	15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו
16 La ruina de Moab es inminente, se precipita su desgracia.	16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד
17 Conduélanse por él, todos ustedes, sus vecinos, todos lo que conocen su nombre. Digan: «¡Cómo se ha quebrado el cetro poderoso, el bastón lleno de gloria!».	17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה
18 ¡Baja de la gloria, siéntate en el estiércol, hija que habitas en Dibón! Porque el devastador de Moab ha subido contra ti, ha destruido tus plazas fuertes.	18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך
19 Párate en el camino, al acecho, habitante de Aroer; pregunta al fugitivo y al prófugo, dile: «¿Qué ha sucedido?».	19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה
20 ¡Moab está derrotado! ¡Sí, ha sido deshecho! ¡Lancen gritos y alaridos! ¡Anuncien sobre el Arnón: Moab está devastado!	20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב
21 Llega un juicio al país de la meseta, a Jolón e Iahsá, contra Mefaat,	21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת
22 contra Dibón, contra Nebo, contra Bet Diblataim,	22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים
23 contra Quiriataim, contra Bet Gamul, contra Bet Meón,	23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון
24 contra Queriot, contra Bosrá, y contra todas las ciudades del país de Moab, lejanas y cercanas.	24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות
25 ¡Ha sido abatido el poder de Moab y se ha roto su brazo! –oráculo del Señor–.	25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה
26 ¡Embriáguenlo, porque ha desafiado al Señor! que Moab se revuelque en su vómito y se convierta también él en un motivo de risa.	26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא
27 ¿Acaso no te reías de Israel? ¿Lo han sorprendido entre ladrones, para que siempre que hables de él sacudas la cabeza?	27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד
28 ¡Abandonen las ciudades y habiten en las rocas, habitantes de Moab! ¡Hagan como la paloma que pone su nido en las laderas de un barranco!	28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת
29 Hemos oído el orgullo de Moab, el muy orgulloso: ¡qué altanería, qué orgullo, qué arrogancia, qué altivez en su corazón!	29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו
30 Yo conozco su petulancia –oráculo del Señor– sus vanas habladurías, sus obras inconsistentes.	30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו
31 Por eso gimo a causa de Moab, lanzo gritos por todo Moab, suspiro por la gente de Quir Jaréset.	31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה
32 Lloro por ti como por Iazer, viña de Sibmá; tus sarmientos sobrepasaban el mar, llegaban hasta Iazer. Pero sobre tu cosecha y tu vendimia ha irrumpido un devastador.	32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל
33 El gozo y la alegría se han retirado de los vergeles del país de Moab. Yo hice secar el vino de las cubas, el pisador no pisa las uvas, el grito del pisador ya no es grito de vendimia.	33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד
34 El clamor de Jesbón llega hasta Elealé; alzan la voz hasta Iahás, desde Soar hasta Joronaim y Eglat Selisiá. Porque hasta las aguas de Nimrim son una desolación.	34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו
35 Yo haré desaparecer de Moab –oráculo del Señor– al que sube a los lugares altos y quema incienso a sus dioses.	35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו
36 Por eso mi corazón lanza un quejido por Moab como una flauta; mi corazón lanza un quejido como una flauta por la gente de Quir Jaréset. Por eso se han perdido las ganancias que habían obtenido.	36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו
37 Porque están rapadas todas las cabezas y raídas todas las barbas; en todas las manos hay incisiones y todos llevan cilicio.	37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק
38 Sobre los techos de Moab y en sus plazas no hay más que lamentos; porque yo he destrozado a Moab como un vaso que nadie quiere –oráculo del Señor–.	38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה
39 ¡Cómo ha quedado deshecho! ¡Giman! ¡Con qué vergüenza Moab ha vuelto la espalda! Moab se ha convertido en la risa y el espanto de sus vecinos.	39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו
40 Porque así habla el Señor: ¡Miren! El planea como un águila, extiende sus alas hacia Moab.	40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב
41 Las ciudades son tomadas, conquistadas las plazas fuertes. El corazón de los valientes de Moab, en ese día, es como el corazón de una parturienta.	41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה
42 Moab ha sido aniquilado como pueblo, por haber desafiado al Señor.	42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל
43 ¡Pánico, fosa y red sobre ti, habitante de Moab! –oráculo del Señor–.	43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה
44 El que escape del pánico caerá en la fosa; el que suba de la fosa será atrapado en la red. Porque yo atraeré esto sobre Moab, el año en que tengan que dar cuenta.	44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה
45 A la sombre de Jesbón se detienen los fugitivos exhaustos, pero sale un fuego de Jesbón y una llama de la ciudad de Sijón; ella devora las sienes de Moab y el cráneo de los turbulentos.	45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון
46 ¡Ay de ti, Moab! ¡Ha perecido el pueblo de Quemós! Porque tus hijos son llevados prisioneros, y tus hijas al cautiverio.	46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה
47 Pero yo cambiaré la suerte de Moab, en los días futuros –oráculo del Señor–. Hasta aquí el juicio de Moab.	47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב