Première épître aux Corinthiens 11

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Suivez mon exemple comme je suis celui du Christ.	1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח
2 Je vous félicite parce que vous m’êtes fidèles en tout et vous gardez les traditions que je vous ai transmises.	2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם
3 Pourtant j’aimerais vous rappeler que pour tout homme le Christ est la tête, tandis que pour la femme, c’est l’homme qui est la tête - et pour le Christ, Dieu est la tête.	3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים
4 Quand l’homme prie ou prophétise avec la tête couverte, il déshonore sa tête.	4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו
5 Mais quand la femme prie ou prophétise sans se couvrir la tête, elle déshonore sa tête: ce n’est pas mieux que de se faire tondre.	5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה
6 Elle ne veut pas se couvrir la tête: qu’elle aille donc se faire tondre! Quelle femme n’aurait honte d’aller les cheveux coupés ou rasés? Alors, qu’elle se couvre la tête.	6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה
7 L’homme n’a pas à se couvrir la tête, car il est l’image et la gloire de Dieu; la femme, par contre, est la gloire de l’homme.	7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש
8 Car c’est la femme qui vient de l’homme, non l’homme de la femme,	8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש
9 et l’homme n’a pas été créé pour la femme mais la femme pour l’homme.	9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש
10 C’est pourquoi la femme doit garder sur sa tête un signe de sa dépendance; sinon, que penseraient les anges?	10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים
11 C’est vrai que, dans le Seigneur, la femme n’existe pas sans l’homme, et l’homme n’existe pas sans la femme,	11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון
12 et si la femme a été tirée de l’homme, l’homme aussi vient de la femme, et tout vient de Dieu.	12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים
13 Pensez-y vous-mêmes. Est-ce vraiment convenable quand une femme prie Dieu avec la tête découverte?	13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש
14 L’ordre naturel vous enseigne que c’est une honte pour un homme de porter des cheveux longs.	14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו
15 Une femme, par contre, est fière de sa coiffure: sa coiffure lui tient lieu de voile.	15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף
16 Mais maintenant, si quelqu’un aime discuter, qu’il sache que nous n’acceptons pas cette coutume, et pas davantage les Églises de Dieu.	16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים
17 Et puisque je suis en train de faire des reproches, je ne vous félicite pas pour vos rencontres qui vous font plus de mal que de bien.	17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה
18 Tout d’abord on me dit que lorsque vous vous réunissez en Église vous êtes divisés, et je le crois en partie.	18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין
19 Il faudra qu’un jour on voie chez vous différents partis, et alors on saura sur qui on peut compter chez vous.	19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם
20 Donc, quand vous vous réunissez et mangez, cela n’est guère un repas du Seigneur.	20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון
21 Chacun prend les devants pour manger son propre repas; l’un s’enivre et l’autre reste sur sa faim.	21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר
22 Vous avez vos maisons: ne pouvez-vous pas manger et boire chez vous? Ou vous moquez-vous de l’Église de Dieu et voulez-vous insulter ceux qui n’ont rien? Que puis-je vous dire? Vous féliciter? Pour cela sûrement pas.	22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח
23 Je vous ai moi-même transmis ce que j’avais reçu et qui venait du Seigneur: la nuit où il était livré, le Seigneur Jésus prit du pain,	23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם
24 rendit grâce et le partagea en disant: "Ceci est mon corps donné pour vous, faites ceci en mémoire de moi.”	24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני
25 De même pour le calice après le repas; il dit: "Ce calice est la nouvelle alliance grâce à mon sang. Toutes les fois que vous la boirez, vous le ferez en mémoire de moi.”	25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו
26 Voyez donc: toutes les fois que vous mangez ce pain et buvez ce calice, vous proclamez la mort du Seigneur jusqu’à ce qu’il vienne.	26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא
27 Si quelqu’un manque de respect quand il mange le pain ou boit le calice du Seigneur, il pèche contre le corps et le sang du Seigneur.	27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו
28 Que chacun donc fasse son examen avant de manger le pain et boire le calice.	28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס
29 Car s’il ne reconnaît pas le corps, il mange et boit sa propre condamnation.	29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון
30 C’est d’ailleurs la raison pour laquelle plusieurs d’entre vous sont en mauvaise santé ou sont malades, et quelques-uns sont morts.	30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות
31 Si nous faisions notre propre examen, nous ne serions pas jugés.	31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים
32 Mais le Seigneur nous juge et nous corrige pour que nous ne soyons pas condamnés avec ce monde.	32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם
33 Donc, frères, quand vous vous réunissez pour prendre le repas, attendez-vous les uns les autres.	33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו
34 Celui qui est affamé peut manger chez lui; mais ne vous réunissez pas pour vous mettre en mauvaise situation. Tout le reste, j’y mettrai ordre quand je viendrai.	34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי