Deutéronome 1

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Voici les paroles que Moïse adressa à tout Israël au-delà du Jourdain, dans le désert. On était dans la Araba en face de Souf, entre Paran et Tofel, entre Laban, Hasérot et Di-Zahab.	1 אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב
2 Il y a onze jours de marche depuis l’Horeb jusqu’à Qadesh-Barné par le chemin de la Montagne de Séïr.	2 אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע
3 Le premier jour du onzième mois de la quarantième année, Moïse transmit aux Israélites tout ce que Yahvé lui avait ordonné à leur sujet:	3 ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם
4 c’était après avoir battu Sihon, roi des Amorites qui habitait à Heshbon, et Og, roi du Bashan, qui habitait à Achtarot et à Édréï.	4 אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי
5 On était de l’autre côté du Jourdain, dans le pays de Moab, lorsque Moïse décida d’expliquer cette loi. Voici ce qu’il dit:	5 בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר
6 Yahvé notre Dieu nous a parlé à l’Horeb. Vous avez suffisamment séjourné, nous a-t-il dit, au pied de cette montagne.	6 יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה
7 Mettez-vous en route maintenant et partez. Pénétrez dans la montagne des Amorites et tous les pays qui l’entourent: la steppe, la montagne, le Bas-Pays, le Négueb et les côtes de la mer, tout le pays de Canaan et le Liban jusqu’au grand fleuve, le fleuve de l’Euphrate.	7 פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת
8 C’est le pays que je mets à votre disposition, le pays que Yahvé a juré à vos pères Abraham, Isaac et Jacob de leur donner, ainsi qu’à leur descendance après eux: allez le conquérir.	8 ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם
9 Je vous ai parlé alors et je vous ai dit: “Je ne puis tout seul porter ce peuple.	9 ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם
10 Yahvé votre Dieu vous a multipliés et vous êtes aujourd’hui aussi nombreux que les étoiles des cieux.	10 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב
11 Que Yahvé, le Dieu de vos pères, vous multiplie mille fois plus que vous n’êtes et qu’il vous bénisse comme il l’a dit!	11 יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם
12 Mais moi, comment porterai-je seul votre charge et le fardeau de vos querelles?	12 איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם
13 Choisissez parmi vous, dans vos tribus, des hommes sages, intelligents et instruits et je les mettrai à votre tête.”	13 הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם
14 Vous m’avez répondu: “Voilà une bonne proposition.”	14 ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות
15 Alors j’ai pris parmi les chefs de vos tribus des hommes sages et instruits et je les ai placés à votre tête comme responsables: chefs de milliers, chefs de centaines, chefs de cinquantaines, chefs de dizaines, en plus des scribes de vos tribus.	15 ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם
16 En ce temps-là j’ai donné à vos juges cet ordre: “Vous écouterez vos frères et vous jugerez avec justice les différends qui opposent un homme à son frère ou à un étranger.	16 ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו
17 Vous ne tiendrez pas compte des personnes dans votre jugement. Vous écouterez le petit comme le grand, vous ne craindrez personne, car le jugement est l’affaire de Dieu. Si une affaire est trop difficile pour vous, vous me la soumettrez et je l’étudierai.”	17 לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו
18 Je vous ai donc dit en ce temps-là tout ce que vous deviez faire.	18 ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון
19 Nous sommes alors partis de l’Horeb et nous avons abordé, comme Yahvé l’ordonnait, ce désert grand et redoutable que vous avez vu, faisant route vers la montagne des Amorites. C’est ainsi que nous sommes arrivés à Qadesh-Barné.	19 ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע
20 Là je vous ai dit: “Vous voici arrivés à cette montagne des Amorites que Yahvé notre Dieu nous donne.	20 ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו
21 Vois, Yahvé ton Dieu met ce pays à ta disposition, monte, envahis-le comme Yahvé, le Dieu de tes pères, te l’a dit! Ne crains pas, n’aie pas peur.”	21 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת
22 Alors vous êtes tous venus me trouver et vous m’avez dit: “Envoyons des hommes en éclaireurs pour qu’ils nous fassent une reconnaissance du pays: ils nous renseigneront sur la route par laquelle nous devons monter et sur les villes dans lesquelles nous entrerons.”	22 ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן
23 La chose me parut bonne et je choisis parmi vous douze hommes, un par tribu.	23 וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט
24 Ils se dirigèrent vers la montagne, ils atteignirent le val d’Echkol et ils en firent la reconnaissance.	24 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה
25 Ils prirent avec eux des produits du pays et ils revinrent nous faire leur rapport. Ils nous dirent: “C’est un bon pays que Yahvé notre Dieu nous donne.”	25 ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו
26 Mais vous n’avez pas voulu vous y rendre, vous avez été rebelles à l’ordre de Yahvé votre Dieu.	26 ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם
27 Sous vos tentes vous avez critiqué, vous avez dit: “C’est parce que Yahvé nous déteste qu’il nous a fait sortir du pays d’Égypte. Il veut nous livrer entre les mains des Amorites et nous faire mourir.	27 ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו
28 Où veut-on nous conduire? Nos frères nous ont découragés, ils disent que c’est un peuple plus puissant et plus nombreux que nous, les hommes sont de très haute taille, les villes sont énormes et leurs remparts s’élèvent jusqu’au ciel. Ils y ont même vu des fils d’Anak.”	28 אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם
29 Je vous ai dit alors: “Ne tremblez pas et ne les craignez pas:	29 ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם
30 Yahvé votre Dieu marchera devant vous, il combattra pour vous comme vous l’avez vu faire en Égypte.	30 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם
31 Vous l’avez vu au désert: Yahvé votre Dieu vous portait comme un homme porte son fils tout au long de la route que vous avez suivie, jusqu’à votre arrivée en ce lieu.	31 ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה
32 Malgré cela, vous n’avez pas fait confiance à Yahvé votre Dieu.	32 ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם
33 Lui pourtant marchait devant vous, il cherchait pour vous le lieu où vous alliez camper. Le jour, par la nuée, il vous montrait la route que vous deviez suivre, et la nuit c’était un feu.”	33 ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם
34 Quand Yahvé entendit votre vacarme, il se mit en colère et fit ce serment:	34 וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר
35 “Pas un homme de cette génération mauvaise ne verra le bon pays que j’ai juré à vos pères de vous donner.	35 אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם
36 Seul Caleb, le fils de Yéfouné, le verra. Ce pays qu’il a foulé, je le lui donnerai et il sera pour ses fils car il m’a suivi fidèlement.”	36 זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה
37 À cause de vous, Yahvé s’est mis également en colère contre moi. Il m’a dit: “Toi non plus tu n’entreras pas là-bas!	37 גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם
38 C’est Josué, fils de Noun, ton serviteur, qui y entrera. Encourage-le, car c’est lui qui mettra Israël en possession du pays.	38 יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל
39 Vos fils, qui aujourd’hui ne savent pas encore choisir entre le bien et le mal, entreront dans ce pays; je le leur donnerai et ils le posséderont.	39 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה
40 Mais pour vous, demi-tour! Retournez au désert par la route de la Mer des Joncs!”	40 ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף
41 Vous m’avez répondu alors: “Nous avons péché contre Yahvé, mais maintenant nous allons monter, et nous combattrons comme Yahvé notre Dieu nous l’a ordonné.” Chacun d’entre vous prit ses armes et vous pensiez que ce serait facile de gravir la montagne.	41 ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה
42 Mais Yahvé me dit: “Dis-leur de ne pas monter et de ne pas combattre; je ne suis pas au milieu de vous et vous vous feriez écraser par vos ennemis.”	42 ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
43 Je vous ai transmis ses paroles, mais vous n’avez pas écouté. Vous avez résisté à l’ordre de Yahvé et vous avez voulu quand même gravir la montagne.	43 ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה
44 Alors les Amorites qui habitent ces hauteurs sont sortis à votre rencontre et ils vous ont poursuivis comme le font les abeilles; ils vous ont taillés en pièces dans Séïr et jusqu’à Horma.	44 ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה
45 À votre retour vous êtes venus pleurer devant Yahvé, mais Yahvé ne vous a pas écoutés. Il n’a pas prêté l’oreille.	45 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם
46 Alors vous vous êtes installés à Qadesh pour de longs jours et vous savez le temps qu’a duré votre séjour.	46 ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם