Évangile selon Luc 5

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Un jour la foule s’écrasait autour de lui pour mieux entendre la parole de Dieu, et lui se tenait au bord du lac de Génésaret.	1 ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר
2 À ce moment il vit deux barques amarrées sur le bord du lac: les pêcheurs en étaient descendus et lavaient leurs filets.	2 וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות
3 Il monta dans l’une des barques, qui était à Simon, et lui demanda de s’écarter un peu de la rive. Puis, de la barque où il était assis, il continua d’enseigner les foules.	3 וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה
4 Quand il eut fini de parler il dit à Simon: "Avance vers le large et jetez vos filets pour la pêche.”	4 ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד
5 Simon répondit: "Maître, nous avons eu beau faire, nous n’avons rien pris de toute la nuit. Mais si tu le dis, je vais jeter les filets.”	5 ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת
6 C’est ce qu’ils firent, et ils ramassèrent une telle quantité de poissons que leurs filets étaient près de se déchirer!	6 ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם
7 Alors ils firent signe à leurs associés qui étaient dans l’autre barque pour qu’ils viennent les aider. Ils arrivèrent et remplirent les deux barques presque à les faire couler.	7 ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו
8 Voyant cela, Simon-Pierre se jeta aux pieds de Jésus et lui dit: "Éloigne-toi de moi, Seigneur, car je suis un homme pécheur!”	8 ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי
9 Lui et ses aides étaient en effet sous le coup de la stupeur à cause de cette pêche qu’ils venaient de faire;	9 כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו
10 de même Jacques et Jean, les fils de Zébédée, qui étaient des compagnons de Simon. Jésus dit alors à Simon: "Ne crains pas! À partir de maintenant ce sont les personnes que tu pêcheras!”	10 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים
11 Ils ramenèrent les barques à terre, puis ils laissèrent tout et le suivirent.	11 ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו
12 Comme Jésus se trouvait dans une certaine ville, voici qu’un homme se présente, couvert de lèpre. Arrivé devant Jésus, il se prosterne et le supplie: "Seigneur, si tu le veux, tu peux me guérir!”	12 ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני
13 Aussitôt Jésus étend la main et le touche en disant: "Je le veux: sois guéri!” Sur ce, la lèpre le quitte.	13 וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת
14 Jésus alors lui fait la leçon: "Ne le dis à personne, mais va te montrer au prêtre et offre pour ta purification le sacrifice ordonné par Moïse: tu feras ainsi ta déclaration.”	14 ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם
15 Malgré cela, sa renommée se répandait de plus en plus. Des foules nombreuses se regroupaient pour l’entendre et pour se faire guérir de leurs infirmités,	15 ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם
16 mais lui cherchait des endroits retirés pour y prier.	16 והוא סר אל המדברות ויתפלל
17 Il était un certain jour en train d’enseigner. Dans l’assistance se trouvaient des Pharisiens et des maîtres de la Loi venus de tous les coins de Galilée et de Judée, et même de Jérusalem. Juste à ce moment la force du Seigneur lui permettait de faire des guérisons.	17 ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא
18 Se présentent alors des hommes qui amènent un paralysé sur un brancard. Ils cherchent à le faire entrer pour le déposer devant Jésus,	18 והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו
19 mais ils ne voient pas comment le faire passer, tellement il y a de monde. Alors ils montent sur la terrasse et, au travers des tuiles, ils le descendent avec sa paillasse en plein milieu, devant Jésus.	19 ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע
20 Lui, voyant leur foi, dit simplement: "Mon ami, tes péchés te sont pardonnés!”	20 וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך
21 Aussitôt les maîtres de la Loi et les Pharisiens commencent à faire des réflexions: "Cet homme vient de dire un blasphème; qui peut pardonner les péchés sinon Dieu?”	21 ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו
22 Mais Jésus sait ce qu’ils pensent et il leur répond: "Pourquoi réagissez-vous ainsi?	22 וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם
23 Quel est le plus facile de dire: ‘Tes péchés te sont pardonnés’, ou: ‘Lève-toi et marche’?	23 מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך
24 Eh bien vous saurez que sur la terre le Fils de l’Homme a autorité pour remettre les péchés.” Et Jésus dit au paralysé: "Lève-toi, tu m’entends! prends ta paillasse et rentre chez toi.”	24 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך
25 À l’instant même il se leva sous leurs yeux; il prit la paillasse sur laquelle il était allongé et rentra chez lui, chantant la gloire de Dieu.	25 וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים
26 Tous étaient bouleversés et rendaient gloire à Dieu; ils disaient: "Aujourd’hui nous avons vu des choses incroyables!” et tous étaient sous le coup d’une crainte religieuse.	26 ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום
27 Comme Jésus sortait, il aperçut un employé de l’impôt du nom de Lévi, assis à son poste de percepteur. Jésus lui dit: "Suis-moi!”	27 ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי
28 Lévi laissa tout; il se leva et le suivit.	28 ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו
29 Lévi prépara dans sa maison un grand repas en l’honneur de Jésus; il y avait là à table avec eux tout un monde de collecteurs de l’impôt et d’autres du même genre.	29 ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם
30 Voyant cela, les Pharisiens et les maîtres de la Loi faisaient des réflexions aux disciples: "Comment pouvez-vous manger et boire avec les collecteurs de l’impôt et les pécheurs?”	30 ]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים
31 C’est Jésus qui leur répondit: "Les bien portants n’ont pas besoin du médecin, il est pour les malades.	31 ]13-03[
32 Ce ne sont pas les justes que je viens appeler à la conversion, mais les pécheurs.”	32 לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה
33 Ils dirent à Jésus: "Les disciples de Jean-Baptiste jeûnent souvent et font des prières, et c’est pareil chez les Pharisiens, mais les tiens mangent et boivent!”	33 ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים
34 Jésus leur dit: "Vous ne pouvez pas faire jeûner les compagnons du nouvel époux tant que l’époux est avec eux.	34 ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם
35 Mais un jour l’époux leur sera enlevé; en ces jours-là, oui, ils jeûneront.”	35 ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה
36 Il leur dit encore cette parabole: "Personne ne prend une pièce sur un vêtement neuf pour réparer un vieux vêtement. Vous ne le voyez pas déchirant le neuf pour qu’ensuite la pièce prise sur le neuf ne s’accorde pas avec le vieux.	36 וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי
37 Personne non plus ne met le vin nouveau dans de vieilles outres. Sinon le vin nouveau fera éclater les outres: voilà le vin répandu et les outres perdues.	37 ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו
38 Mettez le vin nouveau dans des outres neuves!	38 אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו
39 “ Celui qui est habitué au vin vieux n’a aucun désir du nouveau; il dit en effet: "Le vieux est excellent!”	39 ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו