Livre d'Osée 7

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 La faute d’Éphraïm et les méchancetés de Samarie apparaissent au grand jour; ils pratiquent le mensonge; dans la maison entre le voleur, et au-dehors la bande fait des ravages.	1 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ
2 Ils ne pensent pas que je me souviens de leur méchanceté, ils sont prisonniers de leurs actes que j’ai devant mes yeux.	2 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו
3 Leur méchanceté fait la joie du roi, leurs mensonges amusent les chefs.	3 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים
4 Ce sont tous des adultères, ils sont comme un four brûlant que le boulanger ne cesse d’activer depuis l’instant où il a pétri la pâte jusqu’au moment où elle est levée.	4 כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו
5 Au jour de notre roi, les chefs s’échauffent et s’enivrent, et lui tend la main aux rieurs	5 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים
6 quand ils s’approchent. Dans leurs complots, leur cœur est comme un four, toute la nuit leur colère sommeille, mais au matin elle brûle comme un feu dévorant.	6 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה
7 Tous s’échauffent comme un four, ils dévorent leurs gouvernants. Tous leurs rois sont tombés ainsi, mais pas un d’entre eux n’a crié vers moi.	7 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי
8 Éphraïm va vivre en terre étrangère, Éphraïm est comme une galette qu’on n’a pas retournée.	8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה
9 Des étrangers dévorent sa force, mais lui ne le sait pas; il a des cheveux blancs, et lui seul l’ignore.	9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע
10 L’orgueil d’Israël témoigne contre lui: malgré tout cela ils ne reviennent pas vers Yahvé leur Dieu, ils ne le cherchent pas.	10 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת
11 Éphraïm est une colombe naïve, sans intelligence; ils appellent l’Égypte, ils courent en Assyrie,	11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו
12 mais où qu’ils aillent, je tendrai sur eux mon filet; comme l’oiseau du ciel je les ferai tomber, mon filet les prendra pour leur malheur.	12 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם
13 Malheur à eux, car ils se sont retirés loin de moi! Que le mal les emporte car ils m’ont été infidèles! Dois-je les sauver alors qu’ils me mentent?	13 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים
14 Ils se lamentent sur leurs lits mais ils ne m’appellent pas de tout leur cœur. Ils se font du souci à propos de leur blé et du vin nouveau, mais ils se révoltent contre moi.	14 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי
15 Je les ai instruits, je les ai rendus forts, et eux méditent le mal contre moi.	15 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע
16 Ils se tournent vers le mal, ils sont comme un arc qui se retourne. Leurs chefs vont tomber par l’épée à cause de leurs paroles méchantes, et l’on rira d’eux au pays d’Égypte.	16 ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים