Livre d'Ézéchiel 21

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Cette parole de Yahvé me fut adressée:	1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 “Fils d’homme, tourne-toi vers ta droite, prophétise vers le sud, prophétise contre la forêt du sud.	2 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל
3 Tu diras à la forêt du sud: Écoute la parole de Yahvé… “Voici ce que dit Yahvé: Je vais allumer chez toi un feu qui dévorera tout arbre, vert ou sec. Ce feu violent ne s’éteindra pas et tous les personnages s’y brûleront, depuis le sud jusqu’au nord.	3 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע
4 Alors tout mortel comprendra que c’est moi, Yahvé, qui l’ai allumé, car il ne s’éteindra pas.”	4 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון
5 Je répondis: “Ah! Yahvé, ils disent que je parle toujours de façon mystérieuse!”	5 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד
6 Alors cette parole de Yahvé me fut adressée:	6 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם
7 “Fils d’homme, tourne-toi vers Jérusalem, prophétise contre le Temple, prophétise contre la terre d’Israël.	7 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה
8 Tu diras à la terre d’Israël cette parole de Yahvé: Je viens m’en prendre à toi. Je vais sortir mon épée du fourreau et retrancher le juste comme le méchant.	8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
9 Oui, je veux retrancher de toi le juste comme le méchant; c’est pourquoi mon épée sort de son fourreau pour frapper tout mortel, depuis le sud jusqu’au nord.	9 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה
10 Et tout mortel saura que c’est moi Yahvé qui ai sorti l’épée du fourreau: elle n’y rentrera pas.	10 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ
11 “Mets-toi à gémir, fils d’homme! Pousse des gémissements sous leurs yeux, comme si tu avais le cœur brisé, rempli de tristesse.	11 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג
12 Et s’ils te disent: Pourquoi ces plaintes? tu leur répondras: C’est une nouvelle qui vient d’arriver, tous vont se démoraliser, les mains leur en tomberont, les esprits se troubleront et les genoux trembleront. Or voici qu’elle vient, elle est là, dit Yahvé.”	12 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך
13 Une parole de Yahvé me fut adressée:	13 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה
14 “Fils d’homme, prophétise. Tu leur diras cette parole de Yahvé: L’épée brille, on l’a aiguisée!	14 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם
15 On l’a aiguisée pour le massacre, elle brille et jette des éclairs.	15 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח
16 Yahvé l’a donnée pour qu’on la fasse briller et qu’on la prenne à pleine main; elle est aiguisée cette épée, elle brille, on va la remettre au bourreau.	16 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות
17 Crie, fils d’homme, pousse des hurlements, car elle est destinée à mon peuple, à tous les chefs d’Israël. Ils sont livrés à l’épée avec le peuple, frappe-toi de désespoir!	17 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי
18 Le châtiment est décidé - parole de Yahvé.	18 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
19 Et toi, fils d’homme, prophétise et applaudis des deux mains. Que l’épée repasse trois fois, l’épée qui transperce les victimes, la grande épée qui massacre et qui passe au milieu d’eux.	19 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא
20 Tous vont perdre cœur et beaucoup tomberont, car à toutes les portes j’ai placé l’épée pour le massacre; elle jette des éclairs, elle brille pour le massacre.	20 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה
21 Tranche à droite, tranche à gauche, frappe de tous côtés!	21 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד
22 Et moi j’applaudirai des deux mains, ma colère sera satisfaite: moi Yahvé, j’ai parlé.	22 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק
23 Cette parole de Yahvé me fut adressée:	23 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש
24 “Fils d’homme, trace donc deux chemins pour l’épée du roi de Babylone. Les deux partent du même endroit et tu y mets une pancarte pour que l’épée puisse choisir entre les deux chemins qui mènent chacun à une ville:	24 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו
25 soit Rabba des Ammonites, soit Juda, avec Jérusalem au centre.	25 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ
26 Le roi de Babylone se tient à la croisée des chemins, il consulte les sorts, il a secoué les flèches, interrogé les idoles, examiné le foie des animaux.	26 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל
27 Le sort a fait venir Jérusalem dans sa main droite. Aussitôt il lance un cri de guerre: “Placez les machines contre les portes, élevez des remblais, creusez des tranchées!”	27 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו
28 Les habitants de Jérusalem ( ) n’osent pas y croire, mais le roi de Babylone n’a pas oublié leur infidélité et il va les faire payer.	28 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק
29 Et voici ce que dit Yahvé: Vous avez fait le nécessaire pour que vos méfaits soient dévoilés, pour qu’on se souvienne de vos dettes, pour qu’on mette le péché à nu dans toutes vos mauvaises actions. Je me suis souvenu de vous et vous serez pris par force.	29 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ
30 Le temps du châtiment définitif est arrivé pour toi, prince d’Israël, infâme criminel.	30 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך
31 Voici ce que dit Yahvé: On arrachera le turban, on enlèvera la couronne, et la situation sera retournée; ce qui est bas sera élevé et ce qui est élevé sera abaissé.	31 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית
32 Des ruines, des ruines, encore des ruines, voilà ce que j’en ferai, jusqu’à ce que vienne celui à qui appartient le droit; c’est lui que je mettrai en place.	32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי
33 Prophétise donc, fils d’homme, à l’intention des Ammonites en réponse à leurs insultes. Tu leur diras cette parole de Yahvé: On a tiré l’épée pour le massacre, l’épée brille et dévore, elle lance des éclairs.
34 Tu t’appuies sur des visions fausses, des signes mensongers; tu seras livré à l’épée et jeté avec les méchants massacrés: l’heure est venue, l’injustice arrive à sa fin.
35 Retourne chez toi, laisse ces terres: je veux te juger là même où tu as été créé, sur la terre où tu es né.
36 Je déchaînerai contre toi ma colère, le feu de ma fureur soufflera sur toi; je te livrerai aux mains d’hommes barbares qui ne savent que détruire.
37 Je te livrerai au feu, ton sang se répandra sur tes terres, et l’on ne se souviendra plus de toi, car moi Yahvé, j’ai parlé.