Livre d'Ézéchiel 19

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Tu vas prononcer une lamentation sur les princes d’Israël.	1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל
2 Tu diras: Quelle lionne était ta mère au milieu des lions! Elle se couchait entre ses petits et les nourrissait.	2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה
3 Elle éleva un de ses petits qui devint un jeune lion, il apprit à déchirer la proie et à dévorer les hommes.	3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
4 Mais les nations entendirent parler de lui, il fut capturé dans leur fosse et on le mena en Égypte enchaîné.	4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים
5 La lionne fut déçue, ses espoirs étaient perdus; elle prit un autre de ses petits dont elle fit un jeune lion.	5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו
6 Comme un jeune lion, il alla avec les lions; il apprit à déchirer la proie et à dévorer les hommes.	6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
7 Il détruisit leurs palais, il ravagea leurs villes, son rugissement terrorisait le pays et ses habitants.	7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו
8 Des étrangers sont venus l’attaquer de toutes leurs provinces; ils ont tendu sur lui leurs filets, il est tombé dans leur fosse.	8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש
9 On l’a mis en cage avec des anneaux, on l’a conduit à Babylone ( ) où on l’a fait garder: on n’entendra plus sa voix sur les montagnes d’Israël!	9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל
10 Ta mère était comme une vigne plantée au bord de l’eau, une vigne fertile et verdoyante car l’eau ne manquait pas.	10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים
11 Elle a même donné une branche assez forte pour faire un sceptre de roi. Elle a grandi jusqu’aux nuages; on admirait sa hauteur et son feuillage bien fourni.	11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו
12 Mais on l’a arrachée avec colère et jetée à terre, le vent d’est a desséché ses fruits qui sont tombés. La branche vigoureuse s’est desséchée, le feu l’a dévorée.	12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו
13 La voici maintenant plantée dans une terre aride, au désert.	13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא
14 (Un feu sorti de son tronc a dévoré branches et fruits.) La branche vigoureuse, le sceptre royal, c’est fini pour elle. C’est bien une lamentation, et voilà comment on se lamentera.	14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה