Livre de Jérémie 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Trouvez-moi au désert un gîte d’étape: je laisserai mon peuple, j’irai loin d’eux, ces infidèles, cette bande de traîtres.	1 מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי
2 Avec leur langue ils décochent des flèches, c’est le mensonge et non la vérité qui règne dans ce pays, car ils vont de crime en crime au lieu de me connaître - parole de Yahvé.	2 מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים
3 Que chacun se garde de son compagnon, ne faites pas confiance à un frère, car ce frère ne pense qu’à vous avoir, et votre ami vous calomnie.	3 וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה
4 Ils se trompent l’un l’autre, personne ne dit la vérité. Ils sont entraînés au mensonge et s’épuisent à faire le mal.	4 איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך
5 Ils sont installés dans le mensonge, leur fausseté les empêche de me connaître - parole de Yahvé.	5 ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו
6 C’est pourquoi Yahvé Sabaot a déclaré: Je vais les éprouver au feu, les examiner; que puis-je faire d’autre pour mon peuple?	6 שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה
7 Leur langue est une flèche qui tue, leurs paroles ne sont que mensonge, ils souhaitent la paix à leur prochain, mais au fond ils préparent un coup bas.	7 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי
8 Et je ne les punirais pas pour tout cela? - parole de Yahvé, je ne me vengerais pas d’une nation comme celle-là?	8 חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו
9 Faites entendre une lamentation à propos des montagnes, un chant de deuil pour les pâturages du désert, car les voilà brûlés. Nul n’y passe, on n’y entend plus les bruits du troupeau; oiseaux du ciel et bêtes sauvages ont fui, tous ont disparu.	9 העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי
10 “Je ferai de Jérusalem un tas de ruines, un repaire de chacals; je ferai des villes de Juda un désert sans habitants.”	10 על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו
11 Y aura-t-il quelqu’un d’assez sage pour comprendre ces événements, quelqu’un à qui Yahvé dira d’en expliquer le pourquoi: pourquoi ce pays ravagé, brûlé, devenu un désert où personne ne passe?	11 ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב
12 Yahvé dit: “C’est parce qu’ils ont abandonné ma Loi que je leur avais donnée, ils ne m’ont pas écouté, ils ne l’ont pas suivie,	12 מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר
13 ils ont préféré suivre les Baals comme leurs pères leur avaient enseigné.”	13 ויאמר יהוה על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה
14 C’est pourquoi, voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: Je ferai absorber à ce peuple de l’absinthe, je lui donnerai à boire de l’eau empoisonnée.	14 וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם
15 Je le disperserai au milieu de nations que ni eux ni leurs pères n’ont connues. J’enverrai contre eux l’épée jusqu’à les avoir exterminés.	15 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש
16 Voici ce que dit Yahvé Sabaot: “Appelez les pleureuses, envoyez chercher les meilleures et qu’elles pleurent!	16 והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם
17 Qu’elles nous fassent entendre des lamentations pour que nous pleurions nous aussi et que nos yeux laissent échapper nos larmes.”	17 כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה
18 Oui, l’écho d’une plainte nous arrive de Sion: “Hélas, quel pillage et quelle honte pour nous: nous avons dû quitter le pays, et l’on a démoli nos maisons.”	18 ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים
19 Ô femmes, écoutez donc la parole de Yahvé, que vos oreilles entendent les paroles de sa bouche. Enseignez à vos filles ce chant funèbre, redites l’une à l’autre cette lamentation:	19 כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו
20 “La mort a grimpé par nos fenêtres, elle est entrée dans nos palais, elle a fauché l’enfant dans la rue et les jeunes gens sur les places.	20 כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה
21 Les cadavres sont étendus comme du fumier à la surface des champs, comme la gerbe oubliée derrière le moissonneur, que personne ne vient ramasser!”	21 כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות
22 Voici ce que dit Yahvé: “Que le sage ne se vante pas de sa sagesse, que le brave ne se vante pas de sa bravoure, que le riche ne se vante pas de ses richesses!	22 דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף
23 Mais si quelqu’un veut se vanter, qu’il se vante de ceci: d’avoir l’intelligence pour me connaître: moi, Yahvé, mon œuvre sur terre n’est que bonté, droiture et justice. Voilà ce que j’aime - parole de Yahvé.”	23 כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו
24 Voici venir des jours - parole de Yahvé - où je demanderai des comptes à tous ceux qui sont circoncis avec ceux qui ne le sont pas:	24 כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה
25 l’Égypte, Juda, Édom, les fils d’Ammon, Moab et tous les hommes aux tempes rasées qui habitent le désert. Car tous ces païens n’ont pas la circoncision, et les gens d’Israël n’ont pas la circoncision du cœur.	25 הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה
	26 על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב