Deuxième livre des Chroniques 30

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ézékias envoya des messagers par tout Israël et tout Juda - il écrivit même des lettres en ce sens à Éphraïm et à Manassé - pour que l’on vienne à la Maison de Yahvé à Jérusalem, afin de célébrer une Pâque en l’honneur de Yahvé, Dieu d’Israël.	1 וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל
2 Le roi, les chefs et toute l’assemblée de Jérusalem, tombèrent d’accord pour célébrer la Pâque au second mois	2 ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני
3 car on n’avait pas pu la célébrer en son temps: les prêtres ne s’étaient pas purifiés en nombre suffisant et le peuple n’était pas encore rassemblé à Jérusalem.	3 כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם
4 La décision parut juste au yeux du roi et de toute l’assemblée,	4 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל
5 à la suite de quoi ils décidèrent de faire passer un avis dans tout Israël, de Bersabée jusqu’à Dan, pour que l’on vienne célébrer une Pâque en l’honneur de Yahvé Dieu d’Israël. En effet, ceux qui l’avaient fait conformément à l’Écriture, étaient peu nombreux.	5 ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב
6 Les messagers partirent donc dans tout Israël et tout Juda avec les lettres signées de la main du roi et des chefs qui contenaient les instructions du roi: “Israélites! Revenez à Yahvé, Dieu d’Abraham et d’Israël, pour qu’il revienne lui aussi vers les survivants, vers vous qui avez échappé à la main des rois d’Assyrie.	6 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור
7 Ne soyez pas comme vos pères et vos frères qui ont été infidèles à Yahvé, le Dieu de leurs pères: il les a livrés à la ruine comme vous l’avez vu.	7 ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים
8 Ne faites plus maintenant la forte tête comme l’ont fait vos pères, rendez gloire à Yahvé, venez au sanctuaire qu’il a consacré pour toujours; servez Yahvé votre Dieu, et lui détournera de vous sa violente colère.	8 עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו
9 Si vous revenez à Yahvé, vos frères et vos fils trouveront grâce auprès de leurs gardiens et reviendront en ce pays, car Yahvé votre Dieu est bon et fait miséricorde. Si vous revenez à lui, il ne détournera pas de vous son visage.”	9 כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו
10 Les messagers allaient de ville en ville dans le pays d’Éphraïm et de Manassé et jusqu’en Zabulon; mais on riait d’eux, on se moquait d’eux.	10 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם
11 Quelques hommes d’Asher cependant, de Manassé et de Zabulon, firent pénitence et vinrent à Jérusalem.	11 אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם
12 La main de Dieu était à l’œuvre en Juda pour leur donner un seul cœur et pour exécuter l’ordre du roi et des chefs, selon la parole de Yahvé.	12 גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה
13 Un peuple nombreux se trouva donc rassemblé à Jérusalem au second mois pour célébrer la fête des Azymes: c’était une énorme assemblée.	13 ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני קהל לרב מאד
14 Ils se mirent au travail, firent disparaître les autels à travers Jérusalem; tous les autels à encens furent jetés dans le torrent du Cédron.	14 ויקמו ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון
15 On immola la Pâque au 14 du second mois. Tout confus, les prêtres et les lévites se purifièrent et firent avancer les holocaustes vers la Maison de Yahvé.	15 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה
16 Ils se tenaient à leur poste selon la règle, selon la Loi de Moïse, l’homme de Dieu; les prêtres faisaient l’aspersion avec le sang reçu de la main des lévites.	16 ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים
17 Comme beaucoup dans l’assemblée ne s’étaient pas purifiés, les lévites étaient chargés d’immoler les victimes pascales pour tous ceux qui n’étaient pas purs, et de les consacrer à Yahvé.	17 כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש ליהוה
18 La plus grande partie du peuple, beaucoup de gens d’Éphraïm, de Manassé et de Zabulon, ne s’étaient pas purifiés: ils avaient mangé la Pâque sans se conformer à ce qui est écrit. Ézékias pria donc pour eux: “Que Yahvé qui est bon, pardonne	18 כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד
19 à tous ceux qui s’appliquent à rechercher Yahvé, le Dieu de leurs pères, même s’ils n’ont pas la pureté nécessaire pour les rites sacrés.”	19 כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש
20 Yahvé écouta Ézékias et il épargna le peuple.	20 וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם
21 Les Israélites qui étaient à Jérusalem, célébrèrent donc la fête des Azymes durant sept jours, au milieu de la joie générale. Jour après jour les lévites et les prêtres louaient Yahvé au son puissant des instruments sacrés.	21 ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז ליהוה
22 Ézékias sut parler au cœur de tous les lévites qui se montraient si zélés pour le culte de Yahvé. On termina la semaine de célébration en offrant des sacrifices de communion, rendant grâces à Yahvé, le Dieu des pères.	22 וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם
23 Alors toute l’assemblée décida d’un commun accord de célébrer encore sept autres jours: on les fêta dans la joie,	23 ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה
24 car Ézékias, roi de Juda, avait prélevé pour l’assemblée 1 000 taureaux et 7 000 moutons; de leur côté les chefs avaient prélevé 1 000 taureaux et 10 000 moutons. Cette fois les prêtres s’étaient purifiés en grand nombre.	24 כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב
25 Toute l’assemblée de Juda était dans la joie, et avec elle les prêtres et les lévites, et de même l’assemblée venue d’Israël, aussi bien ceux qui étaient venus d’Israël pour quelques jours, que ceux qui habitaient en Juda.	25 וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה
26 La joie était grande à Jérusalem car, depuis les jours de Salomon fils de David, roi d’Israël, on n’avait rien vu de semblable.	26 ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם
27 Les prêtres-lévites se levèrent et bénirent le peuple; on entendait leurs voix, leurs prières qui montaient jusqu’aux cieux, là où habite Sa Sainteté.	27 ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים