| 1 חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה |
| 2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד |
| 3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ |
| 4 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה |
| 5 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות |
| 6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו |
| 7 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו |
| 8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו |
| 9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל |
| 10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם |
| 11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם |
| 12 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה |
| 13 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו |
| 14 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה |
| 15 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך |
| 16 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו |
| 17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם |
| 18 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר |
| 19 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד |
| 20 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב |
| 21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה |