Hošeah(הושע) - Osea 14

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 תֶּאְשַׁם שֹׁמְרֹון כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ וְהָרִיֹּותָיו יְבֻקָּעוּ׃ פ	1 Beatus vir qui non est lapsus verbo ex ore suo, et non est stimulatus in tristitia delicti.
2 וּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ	2 Felix qui non habuit animi sui tristitiam, et non excidit a spe sua.
3 קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל־יְהוָה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל־תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח־טֹוב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ	3 Viro cupido et tenaci sine ratione est substantia : et homini livido ad quid aurum ?
4 אַשּׁוּר ׀ לֹא יֹושִׁיעֵנוּ עַל־סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא־נֹאמַר עֹוד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ יְרֻחַם יָתֹום	4 Qui acervat ex animo suo injuste, aliis congregat, et in bonis illius alius luxuriabitur.
5 אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ	5 Qui sibi nequam est, cui alii bonus erit ? et non jucundabitur in bonis suis.
6 אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשֹּׁושַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנֹון	6 Qui sibi invidet, nihil est illo nequius : et hæc redditio est malitiæ illius.
7 יֵלְכוּ יֹנְקֹותָיו וִיהִי כַזַּיִת הֹודֹו וְרֵיחַ לֹו כַּלְּבָנֹון	7 Et si bene fecerit, ignoranter et non volens facit : et in novissimo manifestat malitiam suam.
8 יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלֹּו יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרֹו כְּיֵין לְבָנֹון׃ ס	8 Nequam est oculus lividi : et avertens faciem suam, et despiciens animam suam.
9 אֶפְרַיִם מַה־לִּי עֹוד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרֹושׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא	9 Insatiabilis oculus cupidi in parte iniquitatis : non satiabitur donec consumat arefaciens animam suam.
10 מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבֹון וְיֵדָעֵם כִּי־יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם	10 Oculus malus ad mala, et non saturabitur pane, sed indigens et in tristitia erit super mensam suam.
	11 Fili, si habes, benefac tecum, et Deo dignas oblationes offer.
	12 Memor esto quoniam mors non tardat, et testamentum inferorum, quia demonstratum est tibi : testamentum enim hujus mundi morte morietur.
	13 Ante mortem benefac amico tuo, et secundum vires tuas exporrigens da pauperi.
	14 Non defrauderis a die bono, et particula boni doni non te prætereat.
	15 Nonne aliis relinques dolores et labores tuos in divisione sortis ?
	16 Da et accipe, et justifica animam tuam.
	17 Ante obitum tuum operare justitiam, quoniam non est apud inferos invenire cibum.
	18 Omnis caro sicut f?num veterascet, et sicut folium fructificans in arbore viridi.
	19 Alia generantur, et alia dejiciuntur : sic generatio carnis et sanguinis, alia finitur, et alia nascitur.
	20 Omne opus corruptibile in fine deficiet, et qui illud operatur ibit cum illo.
	21 Et omne opus electum justificabitur, et qui operatur illud honorabitur in illo.
	22 Beatus vir qui in sapientia morabitur, et qui in justitia sua meditabitur, et in sensu cogitabit circumspectionem Dei :
	23 qui excogitat vias illius in corde suo, et in absconditis suis intelligens, vadens post illam quasi investigator, et in viis illius consistens :
	24 qui respicit per fenestras illius, et in januis illius audiens :
	25 qui requiescit juxta domum illius, et in parietibus illius figens palum, statuet casulam suam ad manus illius, et requiescent in casula illius bona per ævum.
	26 Statuet filios suos sub tegmine illius, et sub ramis ejus morabitur.
	27 Protegetur sub tegmine illius a fervore, et in gloria ejus requiescet.