Isaiah (ישעיה) - Isaia 37

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לְדָוִד ׀ אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה	1 Psalmus David, in rememorationem de sabbato.
2 כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבֹּולוּן	2 Domine, ne in furore tuo arguas me, neque in ira tua corripias me :
3 בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה־טֹוב שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה	3 quoniam sagittæ tuæ infixæ sunt mihi, et confirmasti super me manum tuam.
4 וְהִתְעַנַּג עַל־יְהוָה וְיִתֶּן־לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ	4 Non est sanitas in carne mea, a facie iræ tuæ ; non est pax ossibus meis, a facie peccatorum meorum :
5 גֹּול עַל־יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה	5 quoniam iniquitates meæ supergressæ sunt caput meum, et sicut onus grave gravatæ sunt super me.
6 וְהֹוצִיא כָאֹור צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם	6 Putruerunt et corruptæ sunt cicatrices meæ, a facie insipientiæ meæ.
7 דֹּום ׀ לַיהוָה וְהִתְחֹולֵל לֹו אַל־תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכֹּו בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמֹּות	7 Miser factus sum et curvatus sum usque in finem ; tota die contristatus ingrediebar.
8 הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל־תִּתְחַר אַךְ־לְהָרֵעַ	8 Quoniam lumbi mei impleti sunt illusionibus, et non est sanitas in carne mea.
9 כִּי־מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקֹוֵי יְהוָה הֵמָּה יִירְשׁוּ־אָרֶץ	9 Afflictus sum, et humiliatus sum nimis ; rugiebam a gemitu cordis mei.
10 וְעֹוד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבֹּונַנְתָּ עַל־מְקֹומֹו וְאֵינֶנּוּ	10 Domine, ante te omne desiderium meum, et gemitus meus a te non est absconditus.
11 וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ־אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל־רֹב שָׁלֹום	11 Cor meum conturbatum est ; dereliquit me virtus mea, et lumen oculorum meorum, et ipsum non est mecum.
12 זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו	12 Amici mei et proximi mei adversum me appropinquaverunt, et steterunt ; et qui juxta me erant, de longe steterunt : et vim faciebant qui quærebant animam meam.
13 אֲדֹנָי יִשְׂחַק־לֹו כִּי־רָאָה כִּי־יָבֹא יֹומֹו	13 Et qui inquirebant mala mihi, locuti sunt vanitates, et dolos tota die meditabantur.
14 חֶרֶב ׀ פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיֹון לִטְבֹוחַ יִשְׁרֵי־דָרֶךְ	14 Ego autem, tamquam surdus, non audiebam ; et sicut mutus non aperiens os suum.
15 חַרְבָּם תָּבֹוא בְלִבָּם וְקַשְּׁתֹותָם תִּשָּׁבַרְנָה	15 Et factus sum sicut homo non audiens, et non habens in ore suo redargutiones.
16 טֹוב־מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמֹון רְשָׁעִים רַבִּים	16 Quoniam in te, Domine, speravi ; tu exaudies me, Domine Deus meus.
17 כִּי זְרֹועֹות רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסֹומֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה	17 Quia dixi : Nequando supergaudeant mihi inimici mei ; et dum commoventur pedes mei, super me magna locuti sunt.
18 יֹודֵעַ יְהוָה יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעֹולָם תִּהְיֶה	18 Quoniam ego in flagella paratus sum, et dolor meus in conspectu meo semper.
19 לֹא־יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבֹון יִשְׂבָּעוּ	19 Quoniam iniquitatem meam annuntiabo, et cogitabo pro peccato meo.
20 כִּי רְשָׁעִים ׀ יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְהוָה כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ	20 Inimici autem mei vivunt, et confirmati sunt super me : et multiplicati sunt qui oderunt me inique.
21 לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חֹונֵן וְנֹותֵן	21 Qui retribuunt mala pro bonis detrahebant mihi, quoniam sequebar bonitatem.
22 כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ	22 Ne derelinquas me, Domine Deus meus ; ne discesseris a me.
23 מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי־גֶבֶר כֹּונָנוּ וְדַרְכֹּו יֶחְפָּץ	23 Intende in adjutorium meum, Domine Deus salutis meæ.
24 כִּי־יִפֹּל לֹא־יוּטָל כִּי־יְהוָה סֹומֵךְ יָדֹו
25 נַעַר ׀ הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעֹו מְבַקֶּשׁ־לָחֶם
26 כָּל־הַיֹּום חֹונֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעֹו לִבְרָכָה
27 סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טֹוב וּשְׁכֹן לְעֹולָם
28 כִּי יְהוָה ׀ אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא־יַעֲזֹב אֶת־חֲסִידָיו לְעֹולָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת
29 צַדִּיקִים יִירְשׁוּ־אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ
30 פִּי־צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשֹׁונֹו תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט
31 תֹּורַת אֱלֹהָיו בְּלִבֹּו לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו
32 צֹופֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתֹו
33 יְהוָה לֹא־יַעַזְבֶנּוּ בְיָדֹו וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטֹו
34 קַוֵּה אֶל־יְהוָה ׀ וּשְׁמֹר דַּרְכֹּו וִירֹומִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה
35 רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן
36 וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא
37 שְׁמָר־תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי־אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלֹום
38 וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה
39 וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהוָה מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה
40 וַיַּעְזְרֵם יְהוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיֹושִׁיעֵם כִּי־חָסוּ בֹו