Isaiah (ישעיה) - Isaia 147

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 הַלְלוּ יָהּ ׀ כִּי־טֹוב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה	1 Alleluia! Louez Yahvé -- il est bon de chanter, notre Dieu -- douce est la louange.
2 בֹּונֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס	2 Bâtisseur de Jérusalem, Yahvé! il rassemble les déportés d'Israël,
3 הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבֹותָם	3 lui qui guérit les coeurs brisés et qui bande leurs blessures;
4 מֹונֶה מִסְפָּר לַכֹּוכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמֹות יִקְרָא	4 qui compte le nombre des étoiles, et il appelle chacune par son nom.
5 גָּדֹול אֲדֹונֵינוּ וְרַב־כֹּחַ לִתְבוּנָתֹו אֵין מִסְפָּר	5 Il est grand, notre Seigneur, tout-puissant, à son intelligence point de mesure.
6 מְעֹודֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָרֶץ	6 Yahvé soutient les humbles, jusqu'à terre il abaisse les impies.
7 עֱנוּ לַיהוָה בְּתֹודָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנֹּור	7 Entonnez pour Yahvé l'action de grâces, jouez pour notre Dieu sur la harpe:
8 הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם ׀ בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר	8 lui qui drape les cieux de nuées, qui prépare la pluie à la terre, qui fait germer l'herbe sur les montset les plantes au service de l'homme,
9 נֹותֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ	9 qui dispense au bétail sa pâture, aux petits du corbeau qui crient.
10 לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא־בְשֹׁוקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה	10 Ni la vigueur du cheval ne lui agrée, ni le jarret de l'homme ne lui plaît;
11 רֹוצֶה יְהוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדֹּו	11 Yahvé se plaît en ceux qui le craignent, en ceux qui espèrent son amour.
12 שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיֹּון	12 Fête Yahvé, Jérusalem, loue ton Dieu, ô Sion!
13 כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ	13 Il renforça les barres de tes portes, il a chez toi béni tes enfants;
14 הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלֹום חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ	14 il assure ton sol dans la paix, de la graisse du froment te rassasie.
15 הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתֹו אָרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרֹו	15 Il envoie son verbe sur terre, rapide court sa parole;
16 הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפֹור כָּאֵפֶר יְפַזֵּר	16 il dispense la neige comme laine, répand le givre comme cendre.
17 מַשְׁלִיךְ קַרְחֹו כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתֹו מִי יַעֲמֹד	17 Il jette sa glace par morceaux: à sa froidure, qui peut tenir?
18 יִשְׁלַח דְּבָרֹו וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחֹו יִזְּלוּ־מָיִם	18 Il envoie sa parole et fait fondre, il souffle son vent, les eaux coulent.
19 מַגִּיד [דְּבָרֹו כ] (דְּבָרָיו ק) לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל	19 Il révèle à Jacob sa parole, ses lois et jugements à Israël;
20 לֹא עָשָׂה כֵן ׀ לְכָל־גֹּוי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְלוּ־יָהּ	20 pas un peuple qu'il ait ainsi traité, pas un qui ait connu ses jugements.