Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 31

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבֹּונֵן עַל־בְּתוּלָה	1 Pepigi fœdus cum oculis meis, ut ne cogitarem quidem de virgine.
2 וּמֶה ׀ חֵלֶק אֱלֹוהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת דַּי מִמְּרֹמִים	2 Quam enim partem haberet in me Deus desuper, et hæreditatem Omnipotens de excelsis ?
3 הֲלֹא־אֵיד לְעַוָּל וְנֵכֶר לְפֹעֲלֵי אָוֶן	3 Numquid non perditio est iniquo, et alienatio operantibus injustitiam ?
4 הֲלֹא־הוּא יִרְאֶה דְרָכָי וְכָל־צְעָדַי יִסְפֹּור	4 Nonne ipse considerat vias meas, et cunctos gressus meos dinumerat ?
5 אִם־הָלַכְתִּי עִם־שָׁוְא וַתַּחַשׁ עַל־מִרְמָה רַגְלִי	5 Si ambulavi in vanitate, et festinavit in dolo pes meus,
6 יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי־צֶדֶק וְיֵדַע אֱלֹוהַּ תֻּמָּתִי	6 appendat me in statera justa, et sciat Deus simplicitatem meam.
7 אִם תִּטֶּה אַשֻּׁרִי מִנִּי הַדָּרֶךְ וְאַחַר עֵינַי הָלַךְ לִבִּי וּבְכַפַּי דָּבַק מֻאוּם ׃ פ	7 Si declinavit gressus meus de via, et si secutum est oculos meos cor meum, et si manibus meis adhæsit macula,
8 אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ	8 seram, et alius comedat, et progenies mea eradicetur.
9 אִם־נִפְתָּה לִבִּי עַל־אִשָּׁה וְעַל־פֶּתַח רֵעִי אָרָבְתִּי	9 Si deceptum est cor meum super muliere, et si ad ostium amici mei insidiatus sum,
10 תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין	10 scortum alterius sit uxor mea, et super illam incurventur alii.
11 כִּי־ [הוּא כ] (הִיא ק) זִמָּה [וְהִיא כ] (וְהוּא ק) עָוֹן פְּלִילִים	11 Hoc enim nefas est, et iniquitas maxima.
12 כִּי אֵשׁ הִיא עַד־אֲבַדֹּון תֹּאכֵל וּבְכָל־תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ	12 Ignis est usque ad perditionem devorans, et omnia eradicans genimina.
13 אִם־אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי	13 Si contempsi subire judicium cum servo meo et ancilla mea, cum disceptarent adversum me :
14 וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי־יָקוּם אֵל וְכִי־יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ	14 quid enim faciam cum surrexerit ad judicandum Deus ? et cum quæsierit, quid respondebo illi ?
15 הֲ‍לֹא־בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד	15 Numquid non in utero fecit me, qui et illum operatus est, et formavit me in vulva unus ?
16 אִם־אֶמְנַע מֵחֵפֶץ דַּלִּים וְעֵינֵי אַלְמָנָה אֲכַלֶּה	16 Si negavi quod volebant pauperibus, et oculos viduæ expectare feci ;
17 וְאֹכַל פִּתִּי לְבַדִּי וְלֹא־אָכַל יָתֹום מִמֶּנָּה	17 si comedi buccellam meam solus, et non comedit pupillus ex ea
18 כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי כְאָב וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶנָּה	18 (quia ab infantia mea crevit mecum miseratio, et de utero matris meæ egressa est mecum) ;
19 אִם־אֶרְאֶה אֹובֵד מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת לָאֶבְיֹון	19 si despexi pereuntem, eo quod non habuerit indumentum, et absque operimento pauperem ;
20 אִם־לֹא בֵרֲכוּנִי [חֲלָצֹו כ] (חֲלָצָיו ק) וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם	20 si non benedixerunt mihi latera ejus, et de velleribus ovium mearum calefactus est ;
21 אִם־הֲנִיפֹותִי עַל־יָתֹום יָדִי כִּי־אֶרְאֶה בַשַּׁעַר עֶזְרָתִי	21 si levavi super pupillum manum meam, etiam cum viderem me in porta superiorem :
22 כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָה תִפֹּול וְאֶזְרֹעִי מִקָּנָה תִשָּׁבֵר	22 humerus meus a junctura sua cadat, et brachium meum cum suis ossibus confringatur.
23 כִּי פַחַד אֵלַי אֵיד אֵל וּמִשְּׂאֵתֹו לֹא אוּכָל	23 Semper enim quasi tumentes super me fluctus timui Deum, et pondus ejus ferre non potui.
24 אִם־שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי	24 Si putavi aurum robur meum, et obrizo dixi : Fiducia mea ;
25 אִם־אֶשְׂמַח כִּי־רַב חֵילִי וְכִי־כַבִּיר מָצְאָה יָדִי	25 si lætatus sum super multis divitiis meis, et quia plurima reperit manus mea ;
26 אִם־אֶרְאֶה אֹור כִּי יָהֵל וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ	26 si vidi solem cum fulgeret, et lunam incedentem clare,
27 וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי וַתִּשַּׁק יָדִי לְפִי	27 et lætatum est in abscondito cor meum, et osculatus sum manum meam ore meo :
28 גַּם־הוּא עָוֹן פְּלִילִי כִּי־כִחַשְׁתִּי לָאֵל מִמָּעַל	28 quæ est iniquitas maxima, et negatio contra Deum altissimum.
29 אִם־אֶשְׂמַח בְּפִיד מְשַׂנְאִי וְהִתְעֹרַרְתִּי כִּי־מְצָאֹו רָע	29 Si gavisus sum ad ruinam ejus qui me oderat, et exsultavi quod invenisset eum malum :
30 וְלֹא־נָתַתִּי לַחֲטֹא חִכִּי לִשְׁאֹל בְּאָלָה נַפְשֹׁו	30 non enim dedi ad peccandum guttur meum, ut expeterem maledicens animam ejus.
31 אִם־לֹא אָמְרוּ מְתֵי אָהֳלִי מִי־יִתֵּן מִבְּשָׂרֹו לֹא נִשְׂבָּע	31 Si non dixerunt viri tabernaculi mei : Quis det de carnibus ejus, ut saturemur ?
32 בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח	32 foris non mansit peregrinus : ostium meum viatori patuit.
33 אִם־כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי לִטְמֹון בְּחֻבִּי עֲוֹנִי	33 Si abscondi quasi homo peccatum meum, et celavi in sinu meo iniquitatem meam ;
34 כִּי אֶעֱרֹוץ ׀ הָמֹון רַבָּה וּבוּז־מִשְׁפָּחֹות יְחִתֵּנִי וָאֶדֹּם לֹא־אֵצֵא פָתַח	34 si expavi ad multitudinem nimiam, et despectio propinquorum terruit me : et non magis tacui, nec egressus sum ostium.
35 מִי יִתֶּן־לִי ׀ שֹׁמֵעַ לִי הֶן־תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי	35 Quis mihi tribuat auditorem, ut desiderium meum audiat Omnipotens, et librum scribat ipse qui judicat,
36 אִם־לֹא עַלשִׁ־כְמִי אֶשָּׂאֶנּוּ אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרֹות לִי	36 ut in humero meo portem illum, et circumdem illum quasi coronam mihi ?
37 מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ כְּמֹו־נָגִיד אֲקָרֲבֶנּוּ	37 Per singulos gradus meos pronuntiabo illum, et quasi principi offeram eum.
38 אִם־עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק וְיַחַד תְּלָמֶיהָ יִבְכָּיוּן	38 Si adversum me terra mea clamat, et cum ipsa sulci ejus deflent :
39 אִם־כֹּחָהּ אָכַלְתִּי בְלִי־כָסֶף וְנֶפֶשׁ בְּעָלֶיהָ הִפָּחְתִּי	39 si fructus ejus comedi absque pecunia, et animam agricolarum ejus afflixi :
40 תַּחַת חִטָּה ׀ יֵצֵא חֹוחַ וְתַחַת־שְׂעֹרָה בָאְשָׁה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיֹּוב׃ פ	40 pro frumento oriatur mihi tribulus, et pro hordeo spina. Finita sunt verba Job.