Apocalypsis 12

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et signum magnum appa ruit in caelo: mulier amicta sole, et luna subpedibus eius, et super caput eius corona stellarum duodecim;	1 וְאוֹת גְּדוֹלָה נִרְאֲתָה בַּשָּׁמָיִם אִשָּׁה אֲשֶׁר־הַשֶּׁמֶשׁ לְבוּשָׁהּ וְהַיָּרֵחַ תַּחַת רַגְלֶיהָ וְעַל־רֹאשָׁהּ עֲטֶרֶת שְׁנֵים עָשָׂר כּוֹכָבִים
2 et in uterohabens, et clamat parturiens et cruciatur, ut pariat.	2 וְהִיא הָרָה וַתִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ
3 Et visum est aliudsignum in caelo: et ecce draco rufus magnus, habens capita septem et cornuadecem, et super capita sua septem diademata;	3 וַתֵּרָא אוֹת אַחֶרֶת בַּשָּׁמָיִם וְהִנֵּה תַּנִּין גָּדוֹל אָדֹם כָּאֵשׁ וְלוֹ שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קַרְנַיִם וְעַל־רָאשָׁיו שִׁבְעָה כְתָרִים
4 et cauda eius trahit tertiampartem stellarum caeli et misit eas in terram. Et draco stetit ante mulierem,quae erat paritura, ut, cum peperisset, filium eius devoraret.	4 וּזְנָבוֹ סָחַב מִן־הַשָּׁמַיִם שְׁלִישִׁית הַכּוֹכָבִים וַיַּשְׁלִיכֵם אָרְצָה וַיִּתְיַצֵּב הַתַּנִּין לִפְנֵי הָאִשָּׁה הֶחָלָה לָלֶדֶת לְמַעַן בְּלֹעַ אֶת־בְּנָהּ בְּלִדְתָּהּ
5 Et peperitfilium, masculum, qui recturus est omnes gentes in virga ferrea; et raptus estfilius eius ad Deum et ad thronum eius.	5 וַתֵּלֶד בֵּן זָכָר הֶעָתִיד לִרְעוֹת כָּל־הַגּוֹיִם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל וַיִּלָּקַח בְּנָהּ אֶל־הָאֱלֹהִים וְאֶל־כִּסְאוֹ
6 Et mulier fugit in desertum, ubi habetlocum paratum a Deo, ut ibi pascant illam diebus mille ducentis sexaginta.	6 וְהָאִשָּׁה בָּרְחָה הַמִּדְבָּרָה אֲשֶׁר־שָׁם הוּכַן־לָהּ מָקוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים לְמַעַן יְכַלְכְּלוּהָ שָּׁם יָמִים אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים
7 Et factum est proelium in caelo, Michael et angeli eius, ut proeliarentur cumdracone. Et draco pugnavit et angeli eius,	7 וַתְּהִי מִלְחָמָה בַּשָּׁמָיִם מִיכָאֵל וּמַלְאָכָיו נִלְחָמִים בַּתַּנִּין וְהַתַּנִּין נִלְחָם וּמַלְאָכָיו
8 et non valuit, neque locus inventusest eorum amplius in caelo.	8 וְלֹא הִתְחַזָּקוּ וְגַם מְקוֹמָם לֹא־נִמְצָא עוֹד בַּשָּׁמָיִם
9 Et proiectus est draco ille magnus, serpensantiquus, qui vocatur Diabolus et Satanas, qui seducit universum orbem;proiectus est in terram, et angeli eius cum illo proiecti sunt.	9 וַיּוּטַל הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ מַלְשִׁין וְשָׂטָן הַמַּדִּיחַ תֵּבֵל כֻּלָּהּ הוּא הוּטַל אָרְצָה וּמַלְאָכָיו עִמּוֹ הוּטָלוּ
10 Et audivivocem magnam in caelo dicentem: “ Nunc facta est salus et virtus et regnum Dei nostri et potestas Christi eius, quia proiectus est accusator fratrum nostrorum, qui accusabat illos ante conspectum Dei nostri die ac nocte.	10 וָאֶשְׁמַע קוֹל גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר עַתָּה בָאָה יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ וְעֻזּוֹ וּמַלְכוּתוֹ וּמֶמְשֶׁלֶת מְשִׁיחוֹ כִּי הוּרַד שׂוֹטֵן אַחֵינוּ הָעֹמֵד לְשִׂטְנָם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה
11 Et ipsi vicerunt illum propter sanguinem Agni et propter verbum testimonii sui; et non dilexerunt animam suam usque ad mortem.	11 וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם־הַשֶּׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם וְלֹא־אָהֲבוּ אֶת־נַפְשָׁם עַד לַמָּוֶת
12 Propterea laetamini, caeli et qui habitatis in eis. Vae terrae et mari, quia descendit Diabolus ad vos habens iram magnam, sciensquod modicum tempus habet! ”.	12 רָנּוּ עַל־זֹאת שָׁמַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם אוֹי לְישְׁבֵי אֶרֶץ וָיָם כִּי־יָרַד אֲלֵיכֶם הַמַּלְשִׁין בְּחֵמָה גְדוֹלָה מִדַּעְתּוֹ כִּי קָצְרָה עִתּוֹ
13 Et postquam vidit draco quod proiectus est in terram, persecutus estmulierem, quae peperit masculum.	13 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה הַתַּנִּין כִּי הוּטַל אָרְצָה וַיִּרְדֹּף אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה אֶת־הַזָּכָר
14 Et datae sunt mulieri duae alae aquilaemagnae, ut volaret in desertum in locum suum, ubi alitur per tempus et temporaet dimidium temporis a facie serpentis.	14 וַיֻּתְּנוּ לָאִשָּׁה שְׁתֵּי כַנְפֵי הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל לָעוּף הַמִּדְבָּרָה אֶל־מְקוֹמָהּ אֲשֶׁר תְּכֻלְכַּל־שָׁם מוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ
15 Et misit serpens ex ore suo postmulierem aquam tamquam flumen, ut eam faceret trahi a flumine.	15 וַיִּשְׁלַח הַנָּחָשׁ נְהַר־מַיִם מִפִּיו אַחֲרֵי הָאִשָּׁה לְשָׁטְפָהּ בַּנָּהָר
16 Et adiuvitterra mulierem, et aperuit terra os suum et absorbuit flumen, quod misit dracode ore suo.	16 וַתַּעֲזֹר הָאָרֶץ אֶת־הָאִשָּׁה וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת־פִּיהָ וַתִּבְלַע אֶת־הַנָּהָר אֲשֶׁר־שָׁלַח הַתַּנִּין מִפִּיהוּ
17 Et iratus est draco in mulierem et abiit facere proelium cum reliquis desemine eius, qui custodiunt mandata Dei et habent testimonium Iesu.	17 וַיִּקְצֹף הַתַּנִּין עַל־הָאִשָּה וַיֵּלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם־יֶתֶר זַרְעָהּ הַשֹּמְרִים פִּקּוּדֵי אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר לָהֶם עֵדוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
18 Et stetit super arenam maris.