Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה	1 Dipoi elesse il Signore altri settantadue: e li mandò a due a due davanti a se in tutte le città, e luoghi, dove egli era per andare:
2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו	2 E diceva loro: La messe è molta, e gli operai son pochi. Pregate adunque il padrone della messe, che mandi degli operai per la sua messe.
3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים	3 Andate: ecco, che io mando voi, come agnelli tra' lupi.
4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך	4 Non portate, né borsa, né sacca, né borzacchini, e per istrada non salutate chicchessia.
5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה	5 In qualunque casa entrerete, dite prima: Pace sia a questa casa.
6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב	6 E se quivi sarà un figliuolo di pace, poserà sopra di lui la vostra pace; se no ritornerà a voi.
7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית	7 Restate nella medesima casa mangiando, e bevendo di quello, che hanno: imperocché è dovuta all'operajo la sua mercede. Non andate girando di casa in casa.
8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם	8 E in qualunque città entrerete, essendovi stati accolti, mangiate quel, che vi sarà messo davanti.
9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים	9 E guarite gl' infermi, che quivi sono, e dite loro: Si è avvicinato a voi il regno di Dio.
10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו	10 Ma in qualunque città che entrati essendo, non vi ricevano, andate nelle piazze, e dite:
11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים	11 Abbiamo scosso contro di voi sin la polvere, che ci si era attaccata della vostra città: con tutto questo sappiate, che il regno di Dio è vicino.
12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא	12 Vi dico, che men dura sarà in quella giornata la condizione di Sodoma, che di quella città.
13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו	13 Guai a te, o Coroazin, guai a te, o Betsaida: perché se in Tiro, o in Silone fossero stati fatti i prodigi, che sono stati fatti presso di te, già tempo farebbero penitenza coperte di cilizio, e giacendo su la cenere.
14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם	14 Ma con minor severità sarà trattata nel giudizio Tiro, e Sidone, che voi.
15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי	15 E tu Cafarnaum, esaltata sino al cielo, sarai depressa sino all'inferno.
16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני	16 Chi ascolta voi ascolta me: e chi voi disprezza, disprezza me. E chi disprezza me, colui disprezza, che mi ha mandato.
17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך	17 E i settantadue (discepoli) se ne ritornarono allegramente, dicendo: Signore, anche i demonj sono a noi soggetti in virtù del tuo nome.
18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים	18 Ed egli disse loro: Io vedeva Satana cadere dal cielo a guisa di folgore.
19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם	19 Ecco, che io vi ho dato podestà di Calcare i serpenti, e i scorpioni, e di superare tutta la forza del nemico: né cosa alcuna a voi nuocerà.
20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים	20 Contuttociò non vogliate rallegrarvi, perché siano a voi soggetti gli spiriti: ma rallegratevi, perché i vostri nomi scritti sono nel cielo.
21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך	21 Nello stesso punto per Ispirito santo esultò, e disse: Gloria a te, o Padre, signore del cielo, e della terra, perché queste cose hai nascoste a' saggi, e prudenti, e le hai manifestate a' piccoli. Cosi è, o Padre: perché cosi a te piacque.
22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו	22 In mia balìa ha posto il Padre tutte le cose. E nissuno conosce, chi sia il Figliuolo, fuori del Padri; né chi sia il Padre, fuori del Figliuolo, e fuor di colui, al quale avrà il Figliuolo voluto rivelarlo.
23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים	23 E rivolto a' suoi discepoli, disse: Beati gli occhi, che veggono quello, che voi vedete.
24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו	24 Imperocché vi dico, che molti profeti, e regi bramarono di vedere quello, che voi vedete, e nol videro; e udire quello, che voi udite, e non l'udirono.
25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם	25 Allora alzatosi un certo dottor della legge per tentarlo, gli disse; Maestro, che debbo io fare per possedere la vita eterna?
26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא	26 Ma egli rispose a lui: Che è quello, che sta scritto nella legge? Come leggi tu?
27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך	27 Quegli rispose, e disse: Amerai il Signore Dio tuo con tutto il cuor tuo,e con tutta l'anima tua, e con tutte le tue forze, e con tutto il tuo spirito: e il prossimo tuo come te stesso.
28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה	28 E Gesù gli disse: Bene hai risposto: fa questo, e viverai.
29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי	29 Ma quegli volendo giustificare se stesso, disse a Gesù: E chi il mio prossimo?
30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם	30 E Gesù prese la parola, e disse: Un uomo andava da Gerusalemme a Gerico, e dette negli assassini, i quali ancor lo spogliarono: e avendogli date delle ferite, se n' andarono, lasciandolo mezzo morto.
31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו	31 Or avvenne, che passò per là stessa strada un sacerdote, il quale vedutolo passò oltre.
32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו	32 Similmente anche un Levita arrivato vicino a quel luogo, e veduto colui, tirò innanzi.
33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו	33 Ma un Samaritano, che facca suo viaggio, giunse presso a lui: e vedutolo, si mosse a compassione.
34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו	34 E se gli accostò, e fasciò le ferite di lui, spargendovi sopra olio, e vino; e messolo sul suo giumento, lo condusse all'albergo, ed ebbe cura di esso.
35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך	35 E il di seguente tirò fuori due denari, e gli dette all'ostiere, e dissegli: Abbi cura di lui: e tutto quello, che penderai di più, te lo restituirò al mio ritorno.
36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים	36 Chi di questi tre ti pare egli essere stato prossimo per colui, che dette negli assassini?
37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה	37 E quegli rispose: Colui, che usò ad esso misericordia. E Gesù gli disse: Va, fa anche tu allo stesso modo.
38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה	38 E avvenne, che essendo in viaggio, entrò egli in un certo castello: e una donna, per nome Marta, lo ricevette in sua casa:
39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו	39 E questa aveva una sorella chiamata Maria, la quale ancora assisa a' piedi del Signore, ascoltava le sue parole.
40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי	40 Marta poi si affannava tra le molte faccende di casa: e si presentò, e disse: Signore, a te non cale, che mia sorella mi abbia lasciata sola alle faccende di casa? Dille adunque, che mi dia una mano.
41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה	41 Ma il Signore le rispose, e disse: Marta, Marta, tu ti affanni, e ti inquieti per un gran numero di cose.
42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה	42 Eppure una sola è necessaria. Maria ha eletto la miglior parte, che nun le sarà levata.