Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 7

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו	1 וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו
2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה	2 וַיִּשְׁלַח בֵּית־אֵל שַׂר־אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלֹּות אֶת־פְּנֵי יְהוָה
3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים	3 לֵאמֹר אֶל־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית־יְהוָה צְבָאֹות וְאֶל־הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים׃ פ
4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר	4 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות אֵלַי לֵאמֹר
5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני	5 אֱמֹר אֶל־כָּל־עַם הָאָרֶץ וְאֶל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי־צַמְתֶּם וְסָפֹוד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצֹום צַמְתֻּנִי אָנִי
6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים	6 וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ הֲלֹוא אַתֶּם הָאֹכְלִים וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים
7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב	7 הֲלֹוא אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא יְהוָה בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים בִּהְיֹות יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יֹשֵׁב׃ פ
8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר	8 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה לֵאמֹר
9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו	9 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו
10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם	10 וְאַלְמָנָה וְיָתֹום גֵּר וְעָנִי אַל־תַּעֲשֹׁקוּ וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם
11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע	11 וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמֹועַ
12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות	12 וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמֹועַ אֶת־הַתֹּורָה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה צְבָאֹות בְּרוּחֹו בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים וַיְהִי קֶצֶף גָּדֹול מֵאֵת יְהוָה צְבָאֹות
13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות	13 וַיְהִי כַאֲשֶׁר־קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע אָמַר יְהוָה צְבָאֹות
14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה	14 וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ־חֶמְדָּה לְשַׁמָּה׃ פ
	15 כִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲנִי פֹעֵל לֹא יָדַעְתִּי כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה בּוֹ כִּי אִם־אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי אֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה
	16 וּבַעֲשׂוֹתִי אֵת אֲשֶׁר לֹא־רָצִיתִי בוֹ הִנְנִי מוֹדֶה בָזֹאת כִּי הַתּוֹרָה טוֹבָה הִיא
	17 וְעַתָּה לֹא־אָנֹכִי עוֹד הַפֹּעֵל אֹתוֹ כִּי אִם־הַחֵטְא הַיּשֵׁב בִּי
	18 כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר־בִּי בִּבְשָׂרִי לֹא יֵשֵׁב טוֹב הֵן הָרָצוֹן יֵשׁ עִמָּדִי אֲבָל עֲשׂוֹת הַטּוֹב לֹא מָצָאתִי
	19 כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה בּוֹ כִּי אִם־הָרַע אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רֹצֶה בּוֹ אוֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה
	20 וְאִם אֶת־אֲשֶׁר לֹא־רָצִיתִי בוֹ אֲנִי עֹשֶׂה לֹא־עוֹד אָנֹכִי הַפֹּעֵל כִּי הַחֵטְא הַיּשֵׁב בְּקִרְבִּי
	21 וּבְכֵן מֹצֵא־אֲנִי בִי זֶה הַחֹק אָנֹכִי רֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְדָבַק־בִּי הָרָע
	22 כִּי לְפִי הָאָדָם הַפְּנִימִי חָפַצְתִּי בְּתוֹרַת אֱלֹהִים
	23 אַךְ רֹאֶה־אֲנִי בְאֵבָרַי חֹק אַחֵר הַלֹּחֵם לְחָק־שִׂכְלִי וְיוֹלִיכֵנִי שְׁבִי לְתוֹרַת הַחֵטְא אֲשֶׁר בְּאֵבָרָי
	24 אוֹי־לִי הָאָדָם הָאֻמְלָל מִי יַצִּילֵנִי מִגּוּף הַמָּוֶת הַזֶּה
	25 אוֹדֶה לֵאלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ לָכֵן בְּשִׂכְלִי הִנְנִי עֶבֶד לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים וּבִבְשָׂרִי אֲנִי עֶבֶד לְתוֹרַת הַחֵטְא