Bamidbàr (במדבר) - Numeri 16

MODERN HEBREW BIBLE	Біблія
1 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן	1 Корах, син Іцгара, сина Кегата, сина Леві, і Датан з Авірамом, сини Еліява, сина Паллу, сина Рувима,
2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם	2 повстали проти Мойсея, і з ними 250 чоловік із синів Ізраїля, князі в громаді, радники на зборах, люди значні.
3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה	3 Зібрались вони проти Мойсея та Арона та й промовили до них: «Годі вам! Уся громада, всі — святі, і Господь серед них. Чого ж ви пнетесь високо над Господньою громадою?»
4 וישמע משה ויפל על פניו	4 Почувши це Мойсей, впав обличчям до землі.
5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו	5 А згодом промовив до Кораха й усіх його прибічників: «До завтра! А там сповістить Господь, хто його й хто святий, щоб допустити його до себе; кого він вибрав, того й допустить до себе.
6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו	6 Зробіть так: возьміте з собою кадильниці, ти, Кораху, й ви всі з його громади,
7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי	7 і покладіть узавтра до них жару, а зверху посипте кадила перед Господом; той, кого вибере Господь, буде святий. Буде з вас, сини Леві!»
8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי	8 Промовив далі Мойсей до Кораха: «Ось послухайте, сини Леві.
9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם	9 Чи то ж мало вам, що Бог Ізраїля вилучив вас із громади синів Ізраїля та й допустив до себе, щоб ви виконували службу в храмині Господній і стояли перед громадою, послуговуючи їй?
10 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה	10 А що Господь допустив тебе й усіх твоїх братів, синів Леві, з тобою до себе, то вам оце захотілося ще й священства?
11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו	11 Адже ти й усі твої прибічники повстали проти Господа; Арон бо — що він таке, що ви нарікаєте на нього?»
12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה	12 І послав Мойсей, щоб покликали Датана й Авірама, синів Еліява, та вони відказали: «Не підемо.
13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר	13 Хіба мало того, що ти вивів нас із землі, молоком та медом текучої, щоб поморити нас у пустелі; ти хочеш іще й князювати над нами?
14 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה	14 Ані в землю, молоком та медом текучу, не привів ти нас, ані клаптика поля, ані виноградника у спадщину не дав нам. Хочеш осліпити очі цих людей? Не підемо.»
15 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם	15 Розлютився вельми Мойсей і мовив до Господа: «Не зважай на їхню офіру! Ні одного осла не взяв я від них і не заподіяв лиха ні одному з них.»
16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר	16 І сказав Мойсей до Кораха: «Ти й усі твої прибічники, станьте взавтра перед Господом, сам ти й вони, та Арон,
17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו	17 і візьміть кожен свою кадильницю і покладіть до неї ладану, і принесіть кожен свою кадильницю до Господа, 250 кадильниць; ти й Арон, кожен свою кадильницю.»
18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן	18 Узяли вони кожен свою кадильницю, поклали до них жару, насипали зверху ладану та й поставили коло входу в намет зборів разом з Мойсеєм та Ароном.
19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה	19 І коли Корах скликав проти них усю громаду до входу в намет зборів, слава Господня з’явилась усій громаді.
20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר	20 І промовив Господь до Мойсея та Арона:
21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע	21 «Відлучіться від цієї юрби, я вигублю їх в одну мить.»
22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף	22 І припали вони обличчям до землі й сказали: «О Боже, Боже духів усіх живих! Один чоловік согрішив, а гнів би твій мав бути на всю громаду?»
23 וידבר יהוה אל משה לאמר	23 Господь же промовив до Мойсея:
24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם	24 «Скажи до громади: Відійдіть геть навкруги від житла Кораха, Датана й Авірама.»
25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל	25 Устав Мойсей та й пішов до Датана й Авірама, а за ними пішли старші Ізраїля.
26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם	26 І повелів він людям: «Відступіться від шатер цих злих людей і не торкайтеся нічого, що належить їм, щоб не загинути вам у їхніх гріхах.»
27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם	27 І відступилися люди геть навкруги від жител Кораха, Датана й Авірама; а Датан з Авірамом вийшли та й поставали коло входу в свої шатра з жінками, дітьми й немовлятами своїми.
28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי	28 І сказав Мойсей: «Ось із чого ви розумієте, що Господь послав мене зробити все те, що я зробив, та що не з власної волі чинив я.
29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני	29 Коли вони помруть, як усі люди вмирають, і така сама доля спіткає їх, як усіх людей, то не послав мене Господь.
30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה	30 Коли ж Господь сотворить нечуване щось, і земля роззявить рота свого й поглине їх та все, що є в них, і вони зійдуть живими в Шеол, тоді знайте, що ці люди зневажили Господа.»
31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם	31 Ледве закінчив він тую мову, як земля під ними розступилася,
32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש	32 роззявила рота свого та й поглинула їх самих, домівки їхні й усіх людей, що були в Кораха, та все майно.
33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל	33 І провалилися вони й усе, що було в них, живими в Шеол, і земля закрилась над ними, і вони зникли з-поміж громади.
34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ	34 І ввесь Ізраїль, що був навколо них, на зойк їхній кинувся тікати; казали бо: «Щоб і нас не проглинула земля!»
35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת	35 І вийшов вогонь від Господа й пожер 250 чоловік, що принесли були кадила.
36 וידבר יהוה אל משה לאמר
37 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
41 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
42 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
43 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד
44 וידבר יהוה אל משה לאמר
45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
46 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
47 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
48 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח
50 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה