Obadiah (עובדיה) - Abdia 5

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו	1 Recordare, Domine, quid acci derit nobis; intuere et respice opprobrium nostrum.
2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים	2 Hereditas nostra versa est ad alienos, domus nostrae ad extraneos.
3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות	3 Pupilli facti sumus absque patre, matres nostrae quasi viduae.
4 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו	4 Aquam nostram pecunia bibimus, ligna nostra pretio comparamus.
5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו	5 Iugum in cervicibus nostris minamur; lassis non datur requies.
6 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם	6 Aegyptiis dedimus manum et Assyriis, ut saturaremur pane.
7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו	7 Patres nostri peccaverunt et non sunt, et nos iniquitates eorum portamus.
8 עבדים משלו בנו פרק אין מידם	8 Servi dominantur nostri; non est qui redimat de manu eorum.
9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר	9 Vitae nostrae periculo afferimus panem nobis a facie gladii in deserto.
10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב	10 Pellis nostra quasi clibanus exusta est propter aestum famis.
11 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה	11 Mulieres in Sion humiliaverunt et virgines in civitatibus Iudae.
12 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו	12 Principes manu eorum suspensi sunt; facies senum honorem non habuerunt.
13 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו	13 Adulescentes molam portaverunt, et pueri sub lignis corruerunt.
14 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם	14 Senes deficiunt de portis, iuvenes de choro psallentium.
15 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו	15 Defecit gaudium cordis nostri; versus est in luctum chorus noster.
16 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו	16 Cecidit corona capitis nostri; vae nobis, quia peccavimus!
17 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו	17 Propterea maestum factum est cor nostrum, ideo contenebrati sunt oculi nostri,
18 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו	18 propter montem Sion, quia desolatus est: vulpes ambulant in eo.
19 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור	19 Tu autem, Domine, in aeternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem.
20 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים	20 Quare in perpetuum oblivisceris nostri, derelinques nos in longitudinem dierum?
21 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם	21 Converte nos, Domine, ad te, et convertemur; innova dies nostros sicut a principio.
22 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד	22 Ergone proiciens reppulisti nos, iratus es contra nos vehementer?