Giobbe 37

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Per questo mi batte forte il cuore e mi balza fuori dal petto.	1 אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו
2 Udite attentamente il rumore della sua voce, il fragore che esce dalla sua bocca.	2 שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא
3 Egli lo diffonde per tutto il cielo e la sua folgore giunge ai lembi della terra;	3 תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ
4 dietro di essa ruggisce una voce, egli tuona con la sua voce maestosa: nulla può arrestare il lampo appena si ode la sua voce.	4 אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו
5 Dio tuona mirabilmente con la sua voce, opera meraviglie che non comprendiamo!	5 ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע
6 Egli infatti dice alla neve: “Cadi sulla terra” e alle piogge torrenziali: “Siate violente”.	6 כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו
7 Nella mano di ogni uomo pone un sigillo, perché tutti riconoscano la sua opera.	7 ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו
8 Le belve si ritirano nei loro nascondigli e si accovacciano nelle loro tane.	8 ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן
9 Dalla regione australe avanza l’uragano e il gelo dal settentrione.	9 מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה
10 Al soffio di Dio si forma il ghiaccio e le distese d’acqua si congelano.	10 מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק
11 Carica di umidità le nuvole e le nubi ne diffondono le folgori.	11 אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו
12 Egli le fa vagare dappertutto secondo i suoi ordini, perché eseguano quanto comanda loro su tutta la faccia della terra.	12 והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה
13 Egli le manda o per castigo del mondo o in segno di bontà.	13 אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו
14 Porgi l’orecchio a questo, Giobbe, férmati e considera le meraviglie di Dio.	14 האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל
15 Sai tu come Dio le governa e come fa brillare il lampo dalle nubi?	15 התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו
16 Conosci tu come le nuvole si muovono in aria? Sono i prodigi di colui che ha una scienza perfetta.	16 התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים
17 Sai tu perché le tue vesti sono roventi, quando la terra è in letargo sotto il soffio dello scirocco?	17 אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום
18 Hai tu forse disteso con lui il firmamento, solido come specchio di metallo fuso?	18 תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק
19 Facci sapere che cosa possiamo dirgli! Noi non siamo in grado di esprimerci perché avvolti nelle tenebre.	19 הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך
20 Gli viene forse riferito se io parlo, o, se uno parla, ne viene informato?	20 היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע
21 All’improvviso la luce diventa invisibile, oscurata dalle nubi: poi soffia il vento e le spazza via.	21 ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם
22 Dal settentrione giunge un aureo chiarore, intorno a Dio è tremenda maestà.	22 מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד
23 L’Onnipotente noi non possiamo raggiungerlo, sublime in potenza e rettitudine, grande per giustizia: egli non opprime.	23 שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה
24 Perciò lo temono tutti gli uomini, ma egli non considera quelli che si credono sapienti!».	24 לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב