Prima lettera ai Corinzi (האיגרת הראשונה אל הקורינתים) 5

¹ שְׁמוּעָה נִשְׁמַעַת בָּאָרֶץ כִּי־נִמְצְאָה זְנוּת בֵּינֵיכֶם וְאַף־זְנוּת אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם לֹא־סֻפַּר כָּמוֹהָ כִּי־יִקַּח אִישׁ אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו² וְאַתֶּם עוֹד גְּבֹהֵי רוּחַ תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם לְהִתְאַבֵּל לְמַעַן יוּסַר מִקִּרְבְּכֶם עֹשֵׂה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה³ הֵן אָנֹכִי הָרָחוֹק מִכֶּם בְּגוּפִי וְקָרוֹב בְּרוּחִי כְּבָר דַּנְתִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי אֶצְלְכֶם עַל־הָאִישׁ אֲשֶׁר־עָשָׂה כַּדָּבָר הַזֶּה⁴ בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד וְרוּחִי אִתְּכֶם עִם־גְּבוּרַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ⁵ לִמְסֹר אֶת־הָאִישׁ הַהוּא לְשָׂטָן לְאָבְדַן הַבָּשָׂר לְמַעַן יִוָּשַׁע הָרוּחַ בְּיוֹם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ⁶ לֹא־טוֹב הִתְהַלֶּלְכֶם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי מְעַט שְׂאֹר מְחַמֵּץ אֶת־כָּל־הָעִסָּה⁷ בַּעֲרוּ אֶת־הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה הֲלֹא לֶחֶם מַצּוֹת אַתֶּם כִּי גַם־לָנוּ פִסְחֵנוּ הַנִּזְבָּח בַּעֲדֵנוּ הוּא הַמָּשִׁיחַ⁸ עַל־כֵּן נָחֹגָּה־נָּא הֶחָג לֹא־בִשְׂאֹר יָשָׁן וְלֹא־בִשְׂאֹר הָרֹעַ וְהָרֶשַׁע כִּי אִם־בְּמַצּוֹת הַיּשֶׁר וְהָאֱמֶת⁹ כָּתַבְתִּי לָכֶם בָּאִגֶּרֶת שֶׁלֹּא תִתְעָרְבוּ עִם־הַזֹּנִים¹⁰ וְאֵין־דַּעְתִּי בָזֹאת עַל־הַזֹּנִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ עַל־בֹּצְעֵי בֶצַע וְגַזְלָנִים וְעֹבְדֵי אֱלִילִים כִּי אָז יִהְיֶה לָכֶם לָצֵאת מִן־הָעוֹלָם¹¹ אַךְ־זֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם לְבִלְתִּי הִתְעָרֵב עִם־אִישׁ אֲשֶׁר־אָח יִקָּרֵא וְהוּא זֹנֶה אוֹ־בֹצֵעַ בֶּצַע אוֹ־עֹבֵד אֱלִילִים אוֹ מְגַדֵּף אוֹ סֹבֵא אוֹ גַזְלָן עִם־הָאִישׁ אֲשֶׁר כָּזֶה גַּם לֹא תֹאכֵלוּ¹² כִּי מַה־לִּי לִשְׁפֹּט אֶת־אֲשֶׁר בַּחוּץ הֲלֹא תִשְׁפְּטוּ אֵת אֲשֶׁר בַּבָּיִת¹³ וַאֲשֶׁר בַּחוּץ הָאֱלֹהִים יִשְׁפְּטֵם וְאַתֶּם תְּבַעֲרוּ אֶת־הָרָע מִקִּרְבְּכֶם